הורים יקרים,
החופש הגדול עומד להסתיים וכולנו נחזור למסגרות העבודה והחינוך.
תחילת ספטמבר זוהי תקופה טעונה רגשית בכל הקשור להסתגלות למסגרות.
כגננת ומדריכת הורים צלמתי סרטון, הנותן מענה לכל השאלות והחששות הנלווים לתקופה זו.
כיתבו לי באם תרצו להיוועץ(:
Filed under: הגן שלי, הדרכת הורים, הסתגלות לגן ילדים, חינוך ילדים, תחילת שנה | Tagged: בלוג, הדרכת הורים לגיל הרך, ילדים, ספטמבר, תחילת שנת הלימודים, תקופת החגים | Leave a comment »
רוצה לשתף אתכם במחשבותיי ותחושותיי במהלך פעילות אותה העברתי בגן. שיחקנו באטבי כביסה אותם "תפסנו" בפוליגל (ראו תמונה). פעילות מאוד מהנה לילדים ומכיוון, שזו פעולה הדורשת מוטוריקה עדינה מסוימת לא כל הילדים הצליחו ומצאו עניין.
כגננת מזה 20 שנה ועוד עשר בתחום חינוך ילדים ומוכנות לכיתה א', הבחנתי בשינוי שחל בי לנעשה.
תגובתי השתנתה. פעם…זה אומר לפני שהתחלתי המסע שלי בעולם הרוח (כשש שנים לאחור)*, הייתי מאתרת את אותם ילדים שהתקשו וממליצה להורים על פעולות מוטוריות מסוימות, כדי לאמן "אחיזת פינצטה". אימון באחיזת עיפרון מומלצת, בה הילד אוחז את העיפרון (בין אגודל לאצבע) עם תמיכה של האמה.
מצאתי את עצמי חווה ונותנת לילדים לחוות את המשחק, מבלי לנסות "לתקן"… יש דרכים רבות לאחוז בעיפרון (קחו זאת גם כמטפאורה) ולכתוב וכולן "כשרות" ובסדר. מכירה אנשים רבים שאוחזים כך או אחרת וכולם מבטאים עצמם בכתיבה, רישום, ציור ועוד.
אנו חיים בתקופה בה גם השונה והחריג הוא שלם ובסדר. כל עוד התפקוד אינו נפגע או מישהו נפגע…אז הכול בסדר. גם "הלא בסדר" הוא בסדר.
נכון או נכון, טוב או לא טוב, אינם מונחים, אשר תואמים את רוח התקופה, העידן החדש, שמאופיין באנרגיה נקבית תומכת, עוטפת ומקבלת את הכול כאחד ואת האחד כהכול.
בואו נשאף לילדים שלמים ולא מושלמים. ילדים מאושרים, שלומדים להנות מהתהליך, מהדרך, מהחוויה.
ברור לי, שיהיו אנשי מקצוע, שיחלקו על דעתי וגם זה בסדר. גם זה… זה "גם וגם". לכולנו דעות שונות וכהורים מבקשת מכם להפעיל את האינטואיציה שלכם ולכוון את האנרגיה למה שנראה לכם הכי מדויק לילד שלכם.
לאבא שלי (בעיראק) קשרו את יד שמאל, כדי שיהיה כמו כולם… ימיני…תגובתנו היום: what's the fuck?! מה שנקרא "ותחשבו על זה"
*תלמידת מגדלור, מקום בו למדתי למצוא את הרוח בחומר בחיי האישיים והמקצועיים כגננת ומדריכת הורים.
ילד שלי – נשמה. הרצאה על הורות מזווית ראייה חדשנית ופורצת דרך – מוזמנים לעיין במגוון ההרצאות שלי
Filed under: אחיזת פינצטה, אטבי כביסה, אינטליגנציה רגשית, בחירה חופשית רגשית, בין הנסתר לגלוי, הגן שלי, הדרכת הורים, הומאופתיה וילדים, הרצאה - ילד שלי נשמה, חינוך ילדים, לקיחת אחריות, מודעות ותודעה, מוטוריקה עדינה, עידן הדלי, רוחניות מעשית | Tagged: אהבה, גן, חינוך ילדים, מוטוריקה עדינה, נאוה נסים | Leave a comment »
התנהלות משפחתית בהתאמה לחינוך בעידן החדש
מזה שנים מעסיקה אותי השאלה: מדוע הגענו לכדור הארץ? מהי תכלית חיינו?
אני חוקרת ולומדת תוכן זה מתוך סקרנות רבה מזה כעשור. מעבירה מפגשי חקר וחקירה בתחום המודעות והתודעה ומאמנת הוליסטית. אני עוזרת לאנשים להבין את מציאות חייהם, ייעודם ומהותם וכך ליצור את מציאות חייהם, המתאימה להם.
את התובנות העמוקות בתחום הרוחניות המעשית מיישמת בחיי האישיים, בהדרכות הורים פרטניות וכמובן בגן הילדים שלי.
גיבשתי תפישת עולם מעניינת ותומכת בהקשר של החינוך בעידן החדש והמערך המשפחתי. ברצוני להעביר מידע זה לכמה שיותר הורים.
המטרה ברכישת הידע, היא התפתחות אישית של כל אחד ואחד מבני המשפחה, על ידי הבנת השיקופים במערך המשפחתי וכך ליצור אווירה משפחתית זורמת ונעימה.
התכנים לא שגרתיים ומקוריים ביותר ורצוי להגיע בפתיחות מלאה.
Filed under: אילנה רוגל, אינטליגנציה רגשית, בחירה חופשית רגשית, בין הנסתר לגלוי, הדרכת הורים, הרצאה - ילד שלי נשמה, השתקפויות במשפחה, חינוך ילדים, לגלות את הנסתר, לקיחת אחריות, מודעות ותודעה, עידן הדלי, רוחניות מעשית, שינוי במערכת החינוך | Tagged: השתקפויות במשפחה, חינוך בעידן הדלי, חינוך ילדים, מאמנת משפחתית הוליסטית, משפחה ככר לימוד והתפתחות, נאוה נסים | Leave a comment »
קהל קוראים יקר, משתפת אתכם בפוסט אישי ומרגש, אותו כתבה בתי, גיל נסים (21) בעת טיול במזרח.
גאה בה על הדרך שעשתה ושמחה על הרגשת השחרור, שנובעת מהתהליך אותו עברה.
בהרצאה "ילד שלי – נשמה" אני נותנת פרספקטיבה אחרת על ההורות בעידן החדש. כמו כן, ההרצאה מספקת כלים פרקטיים להורים, הרוצים להתחבר להורות בעידן החדש והמאתגר. יום חמישי, 5.3.2020, 20.00 בבית קינן בהרצליה. מתאים להורים בכל הגילאים.
"שקט בפנים ובחוץ:
יצא לי לחשוב בימים האחרונים על הלחץ שהיה לי בתקופת הצבא ולהיזכר בזה שאין זכר לזה היום. יצא לי לחשוב על כמה התקדמתי התפתחתי והתבגרתי. התהליך בעניין הריצוי של הסביבה ממש תפס תאוצה ואני אפילו מרגישה שהוא קרוב לסופו. אנחנו מטיילים עכשיו בקבוצה גדולה מה שמאוד מבליט לי כמה אני אחרי זה, אני חושבת שאני נתפסת בעיניי כולם כאחת שעושה מה שטוב לה בלי לחשוב על האחרים ואותנטית לרצונות שלה.
אם כולם ישבו ואני ארצה ללכת לישון אני פשוט אעשה את זה, אם כולם יאכלו במסעדה ואני לא ארצה לאכול בה אני פשוט אשב במקום אחר, אם כולם ירצו שאני אהיה חלק מהשיחה ולי לא זורם באותו רגע אני פשוט אהיה בשקט.
היום בבוקר חלק מאתנו רצו לעבור לסאנלואם וחלק להישאר והפעם באמת לא היה לי אכפת. חשבנו והתלבטנו מה לעשות והרגשתי שכולם מחכים לשמוע מה דעתי. אמרתי שהפעם באמת לא משנה לי פשוט בא לי שכולם יהיו ביחד. טל אמרה לי ״וואי גיל אף פעם לא שמעתי אותך אומרת דבר כזה״. שאלתי אותה למה היא התכוונה והיא אמרה שאני אף פעם לא עושה משהו כי כולם עושים או כי אני רוצה שכולם יהיו ביחד. היא מדברת עליי?
לפעמים הדבר הכי קטן שקורה יכול להפיל לנו אסימון ולהוות אבן דרך באיזשהו תהליך שעברנו. זה היה רגע כזה עבורי. בעבר הייתי עושה דברים שכולם רוצים לעשות כדי לרצות אותם, הייתי עושה הכל כדי שכולם יהיו ביחד. אני לא במקום הזה היום וכ"כ טוב לי ככה.
אני שקטה, אני כבר לא מסתכלת לצדדים ואני לא חושבת מה יהיה טוב לאחר, רק מה לי יהיה טוב. המקום הזה שאני נמצאת בו מאפשר לי להיות בשקט פנימי כשיש שקט חיצוני. בעבר השקט החיצוני היה מבליט לי את הסערה הפנימית שמתחוללת לי בפנים.
אחרי היומיים האלה כולם נשארים פה וממשיכים לטייל ביחד ואני נוסעת להגשים את עצמי. לאפשר לקסם לקרות כי אני לא מתפשרת על הרצונות שלי. אני לא מתפשרת על דברים שאני רוצה על מנת לרצות את החברה, אני לא מתפשרת לשנייה על החברה שאני נמצאת בה. אני מרגישה מצוקה של האנשים מסביבי אבל שומרת על הקליפה שלי עבה ודואגת לא להתערבב רגשית עם הסביבה. בעבר הייתי סוחבת מטענים של אנשים (חיילים שלי, חברות, משפחה, זרים) ברמה לא בריאה. היום אני יודעת איך להתנתק מזה ברגע שזה מעפיל על השקט שלי.
עוד משהו ששמתי לב אליו הוא שמאז שאני ככה אני מרגישה יותר אטרקטיבית בעיניי אנשים. יש משהו מאוד מושך באדם שכל כך נאמן לרצונות שלו ויודע מה טוב לו. אנשים רוצים להיות ליד אנשים כאלו. איזה מעניין זה אנשים."
Filed under: אינטליגנציה רגשית, אישי, בחירה חופשית רגשית, הדרכת הורים, הומאופתיה וילדים, חינוך ילדים, ישרה (אינטגריטי), מודעות ותודעה, רוחניות מעשית | Leave a comment »
מסורת בגן שלנו. בכל יום שישי ארוחת בוקר פנקייקס. יאמי! הילדים ממש אוהבים וגם ההורים(:
חומרים:מערבלים במערבל את כל החומרים ומניחים לרבע שעה, כדי שהתערובת תתפח.
מחממים מחבת ומוסיפים מעט שמן. מטגנים מצד אחד וכשמתחילות להופיע בועות הופכים לצד השני עד להשחמה. אני משתמשת במכשיר ייעודי להכנת פנקייקס מטפלון. ראו תמונה. מומלץ!
מגישים עם דבש, סירופ מייפל או סירופ שוקולד
בתיאבון(-:
Filed under: הומאופתיה וילדים | Leave a comment »
מאז סיימתי תואר ראשון (כ 30 שנה) בחינוך, אני עוסקת בפיתוח האינטליגנציה בילדים בגיל הרך. מאמנת אותם להשתמש בחמשת החושים, כדי ללמוד לחקור את הסביבה וכך לשמר את הסקרנות הילדית , שתביא ללמידה מתוך חוויה. מה שקוראים היום "למידה משמעותית".
אך מה? בשנים האחרונות אני מגלה סקרנות דווקא בנסתר, למה שלא ניתן לגלות באמצעות חמשת החושים. בילדים זה קיים buid in ועלינו לשמר את זה, לא להרוס. האינטואיציה, שהיא החוש השישי, טבועה בהם מלידה. בנו, המבוגרים, היא כבויה וחבויה. עלינו לעורר אותה וללמוד להשתמש בה בחיים, בכל רגע נתון ובכל החלטה ביום יום. האינטואיציה היא הווייז הפנימי שלנו. יש לה את היכולת לראות בראייה על חושית את התמונה הגדולה של רצון הנשמה הייחודי ומיוחד של כל אחד ואחד.
כיום, אני יודעת בידיעה פנימית ועמוקה, כי קיים חוש שישי, שאם רק נדע להשתמש בו ולקרוא את המציאות סביבנו בעזרתו, ניחשף לעולם נסתר, קסום, מרתק ואינסופי, שקיים ורק מחכה שנגלה אותו. החיים בעולם הפיזי מכוונים אותנו בכל רגע נתון על ידי "רמזים" שתולים בתאריך הלידה, השם, אירועים, אנשים סביבנו ועוד.
עלינו ללמוד לגלות רגישות לרמזים אלו, לפעול על פיהם וכך לממש את מלוא הפוטנציאל הקיים בנו. אני קוראת לזה "רוחניות מעשית". מימוש הפוטנציאל יביא לאושר.
אני מזמינה אתכם לגלות את הנסתר במפגשים אינטימיים ונעימים בביתי:
https://navanissim.ravpage.co.il/mystery
כאדם רציונלי, ביקשתי בתחילת דרכי הרוחנית, הוכחות לכך, שקיימת אמת אחרת, שקיים עולם מעבר למה שנתפש בחמשת החושים. חיפשתי את החיבור בין שני העולמות ואת זה מצאתי בתיעודים של אנשים שחוו סף מוות. אחת מהדמויות שהרשימו אותי היא: אניטה מורג'אני , שכתבה את הספר "מתה להיות אני" . אניטה מספרת את חוויותיה בעולם שמעבר, כשהייתה מחוסרת הכרה כ 30 שעות, חזרה לחיים הפיזיים והחלימה ממחלה סופנית. הרפואה הקונווציונלית נשארה פעורת פה וספקנית… אניטה חזרה עם תובנות, שקבלה בעולם שלאחר המוות, שאותן היא מפיצה בעולם כולו ומשמשת מורה רוחנית לרבים.
אחת האמירות בקטע הוידיאו המצ"ב, בו מספרת אניטה על מהות החוש השישי, השפיעה עלי ביותר. אניטה מספרת על התהליך בו הגיעה להסכמה עם עצמה, שאינה מנסה לשכנע את הלא מאמינים במה שקרה לה. עצם החלמתה מסרטן סופני וכשלרפואה אין הסבר הגיוני, היא היא ההוכחה.
צפו בקטע יוטיוב של אניטה:
Filed under: אינטליגנציה רגשית, בחירה חופשית רגשית, הומאופתיה וילדים, החוש השישי, לגלות את הנסתר, מודעות ותודעה, מפגשי לימוד וחקירה, רוחניות מעשית | Tagged: החוש השישי, חמשת החושים, לגלות את הנסתר, מודעות ותודעה, מפגשי חקר וגילוי | Leave a comment »
סליחה שאני מעיר, אבל… לא ככה אומרים. סבתים אינה מילה בעברית. הריבוי של סבא וסבתא הוא סבים ולא סבתים.
2 מיילים מסוגננים כך או "קצת אחרת" נשלחו אלי בתגובה להזמנה למסיבת יום המשפחה בגן.
אין מה לומר, צודקים. ותודה על תשומת הלב
את יום המשפחה בגן אנו חוגגים עם סבתא וסבא. כך הם נהנים עם הנכדים וזוכים להכיר את הגן וההורים מרוויחים יום חופש. דרך אגב, מסיבות מוצלחות ושמחות ביותר. מומלץ.
ואני בתגובה לתגובה:
Filed under: הגן שלי, הדרכת הורים, יצירתיות, מסיבה בגן, מסיבת יום המשפחה, סבתא וסבא, שיבושי לשון | Tagged: ילדים, מסיבת יום המשפחה, שיבושי לשון | Leave a comment »
"סליחה" תמיד רלוונטי ובמיוחד לקראת יום כיפור. גמר חתימה טובה(:
סיטואציה שכיחה בבית או בגן: אחים/ ילדים רבים. בשלב מסוים הריב הופך לפיזי וצד אחד פגוע ובוכה. באוטומט המבוגר האחראי מתערב ופונה אל הילד ה"אשם": תראה הוא בוכה. תגיד לו סליחה. הפוגע אומר "סליחה", כאילו זו מילת קסם, שבכל פעם שפוגעים באחר, אפשר להגיד סליחה וזהו.
אני רואה ילדים בגן, שההרגל טבוע בהם והם מיד אומרים: אז אני אגיד לו סליחה. הם חושבים, שכך נפתרה הבעיה…
סליחה כמילה, היוצאת מהפה כ"מס שפתיים", היא חסרת משמעות. גם כשנאמרת ע"י מבוגר ועוד יותר ע"י ילד. כמבוגרים, אנו נוהגים לפנות אל הילד הפוגע ולהגיד: תראה, הוא בוכה, תגיד לו סליחה. ללא כנות, הבעת רגש והבנה מה עשיתי "לא בסדר" וממה עלי להימנע בעתיד, אין ערך לבקשת סליחה.
איך ללמד את הילד להגיד סליחה?
בקשת סליחה ולא אמירת סליחה – כמבוגרים עלינו לדייק מול הילדים את השפה, שבה אנו משתמשים. השפה העברית היא עשירה ומגוונת ולכל מילה יש כוונה. אמירה ובקשה אינן…
View original post 411 מילים נוספות
Filed under: הומאופתיה וילדים | Leave a comment »
שנים רבות חייתי עם הרבה שאלות, מחשבות ותהיות, ולא פעם אשמה, אכזבה ואף קורבנוּת.
מה אני מפספסת, מה אני לא רואה? שאלתי את עצמי.
מפגשים לעתים מטלטלים אותי, וויכוחים עם בני משפחתי גורמים לי למועקה
ומשפיעים על תפקודי היומי ומצב רוחי.
מהו פשר החיים שלי? ומה מעבר לזאת?
מנהלת עסק מצליח ונותנת השראה להרבה אנשים,
ומנגד לא תמיד מרגישה בטוחה במקום שלי.
יצאתי למסע חקירה ולימוד כדי לקבל תשובות לשאלות שהטרידו אותי. עם הרבה סקרנות ותשוקה לגלות אותי,
את חיי ואת המשמעויות השונות.
הרגשתי שהמסע הזה יוביל אותי אל כל אותם מקומות שידעתי על קיומם למרות שאינם נראים לעין.
במסע פגשתי מורי דרך נפלאים, קראתי ספרים עם תובנות משנות חיים ואט אט התחלתי לגבש את תפיסת עולמי.
היום החיים שלי הם בדיוק החיים שייחלתי לעצמי, כולל היחסים שלי עם משפחתי שטובים מאי פעם.
כמובן שלחיות במודעות זו "עבודה" יומיומית רגע רגע שלא נפסקת לעולם.
אך כיום יש בידי את הידע, הניסיון והכלים להגדיר לעצמי מטרות רגשיות וחומריות להשיגן בדרכי.
Filed under: אילנה רוגל, אינטליגנציה רגשית, בחירה חופשית רגשית, בין הנסתר לגלוי, השתקפויות במשפחה, יש לי שאלה, לקיחת אחריות, מודעות ותודעה, מפגשי לימוד וחקירה, מרכז מגדלור, עידן הדלי | Tagged: בין הנסתר לגלוי, מודעות ותודעה | Leave a comment »
לא מה שאתם חושבים… השאלה אינה לגבי סבא שנפטר, אלא סבא שהוא בחיים רק שהילד בן ה- 4 לא רואה אותו. ילד פיקח, שהבחין כי במערך המשפחתי חסר סבא, אבא של אימא. הוא לא נמצא בחייהם. היכן הוא?
ההורים התייעצו איתי מה לענות לילד. הסיבה היא ניתוק הקשר מצד האימא מבחירתה מסיבות שונות, שהן שלה ולא רלוונטיות לדיוננו.
אכן… מה עונים?
פשוט מאוד: את האמת ואך ורק את האמת בשפה ילדית ומותאמת גיל. סבא ואני רבנו הרבה ולא הסכמנו על הרבה דברים וכתוצאה מכך הרגשתי לא נעים בחברתו. ניסיתי לתקן ולראות איך אפשר לשפר ודברנו הרבה ולא הצלחנו. לכן בחרתי לנתק את הקשר. עכשיו אני מרגישה טוב עם הניתוק וייתכן שבעתיד אחליט לחדש את הקשר.
מה הרווחנו? כנות, אותנטיות מלאה של אימא, שמודעת לרגשותיה ואינה מוכנה לוותר על ה"אני" שלה. לא רק שמודעת לרגשותיה, אלא יודעת כיצד ליישם זאת במעשים ובאומץ רב לעשות מעשה חריג ואמיץ שכזה. ללא ספק, מודל לחיקוי לילד הסקרן הזה, שבא ללמוד את עצמו ובחר בה כאימא.
כך ילמד הילד להיות רגיש לתחושותיו ורגשותיו במערכות יחסים עם בני אדם ועם עצמו. הילד קיבל אסמכתא מדמות משמעותית בחייו, כי אינו חייב לרצות במערכות יחסים. היכן שלא נעים לי ולא טוב ואם ניסיתי לתקן ולא עבד…אז זה בסדר להתנתק ולעשות את הבחירות החופשיות שלי במערכות יחסים. יש לי את זכות הבחירה… זה המסר הכל כך חשוב.
מינואר 2017 אני תלמידה במרכז מגדלור ולומדת את גישתה של אילנה רוגל. מאז הוספתי לידע הרחב שלי על ילדים את התובנה הכ"כ חשובה, שילדים הם נשמות וותיקות עתיקות, שבאו ללמוד את עצמם בעולם הפיזי ולהאיר לנו את דרכנו. התובנה הזו הרחיבה את הסתכלותי על מערכות יחסים של משפחות הבאות אלי להדרכה וכך הכלים הופכים מדויקים ובעלי ערך מוסף למשפחה כולה. הילדים הם אלו שבחרו בנו בתור הורים ומשפחה לכל חייהם וכהורים אנו צריכים להיות קשובים ורגישים להתנהגותם, דבריהם, מעשיהם. אנו לומדים אותנו דרכם. כל סיטואציה בחיים היא השתקפות של יחסינו עם עצמנו. למידה ממנה ניתן לצמוח ולהתפתח רגשית.
Filed under: אילנה רוגל, אינטליגנציה רגשית, בחירה חופשית רגשית, הדרכת הורים, השתקפויות במשפחה, חינוך ילדים, יושרה פנימית, יש לי שאלה, ישרה (אינטגריטי), מודל לחיקוי, מודעות ותודעה, מרכז מגדלור | Tagged: בלוג, ילדים | Leave a comment »
נאוה נסים - מאמנת הוליסטית משפחתית 